קצת עליי.


קצת עליי.
מחפש את הטוב ביותר
את הטעים ביותר
מעדיף להיות רעב מלאכול גרוע.
כשחייתי בניו יורק גיליתי את האוצרות של נהגי המוניות
אוכל פקיסטני, הודי, תאילנדי, סיני, ויאטנמי, מרוקאי, סודני...עוד.
כשאני ביוון, אמצא את המסעדה שבה יש תור של מקומיים. 
בספרד את הטאפאס בר הטוב ביותר.
כשפתחתי מסעדה הודית, בישלתי, טעמתי, חקרתי וניסיתי מאות תבשילים.
אני חוקר מראש, יודע איך לשאול את האנשים הנכונים כך שהם יתנו לי את התשובה ה''סודית'' 
ומגיע למקומות נפלאים. 


לאוכל יש סיפור גיאוגרפי, פוליטי, מסחרי ששזור בהתרחשויות עולמיות, אזוריות ומקומיות. 
לדוגמא, טחינה ( אהובתי), התחילה משדות שומשום פה בשומרון...אבל ההתגלגלות שלה למאכל אזורי קשורה לעלייה ברמת החיים, בשינוי אקלים ובמודרניזציה של מסחר. 
תמרינדי הוא בכלל שזיף הודי , איך בכלל הוא מגיע לכאן? 
למה הדרים, דווקא פה? 
גידולים אורגנים, מה זה ולמה זה קיים? 


בכל טיול אני מגלה ומספר  יחד איתכם סיפורים חדשים על האנשים שמגדלים, משווקים ומכינים מזון . 
אנקדוטות מספרים. סיפורים אשייים ומקומות נסתרים, שרק אלו שחיים במקום מגלים. ועוד אלפי נושאים שקשורים לדבר הזה שהוא הכי יומיומי ועם זאת תמיד יכול להפתיע. 
המסע הזה שלי 
הפך ל"טיול בטעמים"